אחת לכמה זמן, שממש משעמם כאן, כשאיראן היא שוב מדינה במרחק של יותר מ-1,500 קילומטר, כשיאיר לפיד לא כותב כבר שבוע פוסטים עם טעויות מביכות בפייסבוק, כשהחרדים עסוקים בלאסוף קרשים לל"ג בעומר במקום כתיבת פשקווילים מתאוננים על המדינה שנגבה להם וכששיחות השלום יצאו להפסקה קלה (של 12 שנה בערך) - אנחנו מגלים שבעצם אנחנו מדינה די נורמלית, עם בעיות נורמליות, אנשים נורמליים (מיו יותר, מי פחות, כן?) ודיון ציבורי על נושאים שאינם כל-כך גורליים. אז לכבוד השבוע היחסית נורמלי שעבר עלינו כאן בין הירדן לים נעסוק הפעם בכמה נושאים פחות חשובים ומזווית קצת אחרת.
המס-חטה
המשימה שהוטלה על הממשלה לחתוך בבשר החי על מנת לכסות על הגרעון הכבד (42 מיליארד שקלים והיד עוד נטויה) הביאה את נערי האוצר לגרד בפדחתם על מנת לחשוב כיצד לעשות זאת נכון. מהבוידעם נשלפו רעיונות ישנים כגון מע"מ על פירות וירקות, ביטול המע"מ בעיר אילת וקיצוץ בקצבאות הילדים ולצידם כמה שטיקים חדשים וביניהם הכפלת המס על הבירה ומס על מוצרי יוקרה ולצד אלו הרעיונות המכובסים הרגילים הכוללים את העלאת המע"מ ל-18% והגדלת מס ההכנסה באחוז.
אז מלבד ההיגיון הכלכלי הרב שאני מוצא בכל העלאות המיסים האלו (כי הרי אם העלאת המע"מ ל-17% גרמה לכך שהציבור יקנה פחות וכתוצאה מכך הכנסות הממשלה ממיסים ירדו, מה יותר הגיוני מלהעלות את המע"מ באחוז נוסף?!) החלטתי לחכוך הרבה בדעתי ולהציע לפקידי האוצר ולאצילי הממשלה הממונים עליהם כמה רעיונות חדשים למיסים אשר מן הסתם יספקו הכנסה נאה לכיס הממשלתי המחורר. והרי הם לפניכם:
אגרת אינטרנט - בשעה זו שאני כותב פוסט זה, איני יכול שלא לתהות כיצד ההנאה הצרופה הזו שבשימוש באינטרנט לא עולה לי ולו שקל אחד. הרי, ישנן מדינות מפוארות (צפון קוריאה, סוריה, סודן) שאי אפשר לגלוש בהן באינטרנט ואילו אנו משתמשים במשאב הזה בחופשיות כזו. האינטרנט הוא משאב ציבורי ואם שימוש במשאבים ציבוריים כמו מים וים עולים כסף אז מדוע לא האינטרנט?! ומה גם שהאינטרנט מייתר שימוש בטלוויזיה ואגרת רשות השידור מה יהיה עליה??. לכן בלי ספק, ישראל צריכה להיות מהמדינות המתקדמות בעולם המקימות את רשות האינטרנט אשר תיגבה מהאזרחים מס קטן (500 ש"ח בשנה בערך) על שימוש זה. (ובהקשר הזה, יש לעודד קנס על פוסטים מטופשים בפייסבוק, במיוחד של נבחרי ציבור).
מס על הכנסות מהחתונה - קשה להבין את זה: אחד הימים המאושרים ביותר בחייהם של בני זוג והמדינה לא רואה מזה שקל? איזה מין חינוך זה לזוג צעיר לקבל מתנות חינם?! הרי הוא צריך לעבוד קשה בשביל להרוויח וגם אז לקחת משכנא בתנאי עבדות! 25% מכל צ'ק לחתונה, 20% מכל שטר מזומן ומס מותרות על כל מתנה ופתרנו את הבעיות הקשות הללו. ולתפארת מדינת ישראל.
מס על ניבולי פה - תפקידם של מיסים לחנך - זה דבר ידוע. מיסים יעזרו לכם להיגמל מסיגריות, להפסיק לשתות ולנהוג יותר בזהירות. ובהקשר הזה, יש להשתמש במיסים על מנת לגמול את הישראלים משימוש בקללות. בדומה לילד האמריקאי בתכניות הטלוויזיה שכל פעם שהוא מקלל הוא מכניס מטבע לצנצנת כך גם אזרחי ישראל צריכים לשלם למדינה קנס / מס בכל פעם שהם מאחלים מכל טוב הארץ לאימותיהם של חבריהם. אפשר לקרוא לזה "מס שפתיים", אבל לא חובה.
מס על כדורגל ישראלי - המס הבא לא יכניס לקופת המדינה הרבה כסף אבל הוא עשוי לגמול אזרחים מהרגלים רעים. על אדם הרוכש כרטיס למשחק כדורגל ישראלי (בכל ליגה) יוטל מס בגובה הכרטיס (100%), כך הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא עושה לעצמו את העוול הזה. ואם הוא בכל זאת קונה כרטיס - קנס!! - כי על טמטום צריך לשלם...
זהו להפעם בנושא הזה, אבל אני מבטיח לחזור שוב עם רעיונות משובבי נפש שהרי "הכנסה של המדינה היא הכנסה של כולנו".
מה נעשה עם הכסף?
הממשלה אישרה השבוע את השטרות החדשים שינפיק בנק ישראל לקראת סוף השנה הנוכחית ואמצע השנה הבאה. מלבד הרצון העז להמציא את תואר פרס ישראל לעיצוב ולהעניק אותו לגרפיקאי אשר עומד מאחורי השטרות (שימו לב במיוחד לשטר החדש של 50 השקלים - מלאכת מחשבת!), גרמו השטרות לפולמוס נרחב אודות האנשים אשר נמצאים על השטרות - משוררים אשכנזים .הטענה הרווחת היא שעל השטרות צריכים להתנוסס גם דמויות של משוררים יוצאי עדות המזרח ושהשטרות החדשים אינם מייצגים את כולם.
הטענה הזו, שיש בה מידת מה של אמת, מעלה כמה שאלות שחשוב לדון בהן: אחת, אם השטרות לא מייצגים חצי מהעם, האם החצי הזה לא ישתמש בהם? האם מעתה יוצאי עדות המזרח ישתמשו רק במטבעות או ישלמו בצ'קים? ימים יגידו. עוד הייתי רוצה לשאול, מדוע רק יוצאי עדות המזרח מתלוננים? אף אחד מהמשוררים שזכו לכבוד אינו דתי, או חרדי ואף אחד מהם אינו ערבי! מדוע יגרע מקומם של ציבורים אלו מתוך הכלל?!
על כן אני מציע לקיים את אחת מההצעות הבאות: 1) ליצור שטרות בעיצוב אישי לכל עדה, עם הבדלי דת, גזע ומין. כך שלפולני יהיה שטר שישקף את נכסי צאן הברזל שלו (הוא לא יהנה מהשטר אף פעם), למרוקאי יהיה שטר שיבטא את תרבותו (הוא יכול לקרוא לו "שטר-ית") וכן הלאה וכן הלאה. 2) להפסיק להדפיס אנשים על השטרות - מי קבע שבשטרות צריכים להיות רק בני אנוש, אפשר במקומם לשים פרחים, בעלי חיים (מכל המוצאים) ומה לא.. 3) במקום להדפיס על שטרות דיוקנאות של דמויות חיוביות אפשר לצייד אותם בדמויות מפוקפקות מעולם המעילה, הגזל וההונאה הכלכלית. כך אנשים גם ירצו להיפתר מהשטרות (מה שטוב למיסים, ע"ע הפיסקה הקודמת) וגם יזכרו טוב מאוד שכסף משחית. אברהם הירשזון, עופר מקסימוב, אתי אלון ושלמה בניזרי יכולים לייצג את מרבית החלקים בעם...
החופש קורא לנו (אזהרה: הפסקה הזו לא נכתבה בסרקזם. הקודמות כן, למי שלא הבין)
ויכוח ער נוסף שהתקיים השבוע נסב סביב חופשות התלמידים בבתי הספר והתאמתם ללוח הזמנים של עולם תעסוקת ההורים. כיום, כידוע, ילדים נמצאים בחופש ימים רבים בשנה ואילו ימי החופשה של ההורים מעטים ואינם מספיקים בשביל להשגיח על הילדים בימי החופש שלהם. ומכיוון ששר חינוך חדש הגיע לשכונה, עולים הדברים לדיון שוב.
בכל הדעות שנשמעו (לבטל את ימי שישי במערכת הלימודים, להזיז את החופש הגדול לתקופת החגים וכו') מעניין שהדבר שכמעט איש לא הציע להסתכל על הדברים מזווית שונה ולהשוות את תנאי הילדים וההורים אחרת:
מדוע במקום לקצר לילדים את החופש, לא נאריך את החופש להורים? הרי הורים בישראל עובדים המון שעות בשבוע (יותר מברוב הארצות המפותחות , החופשות בישראל אינן מרוכזות (ז"א, לא כולם בחופש באותו הזמן) ואפילו בחגים משמעותיים (סוכות ופסח) אנו זוכים רק לחצי יום חופש בחול המועד. האם אי אפשר לתת העדפה מתקנת להורים לילדים בגילאי יסודי כדי שיהיו להם עוד כמה ימים של חופשה עם הילדים? האם אי אפשר לשים פעם אחת את חיי המשפחה במרכז לפני השיקול הכלכלי?! במקום לזרוק את הילדים בין אחראיות (בית ספר, קייטנה, בייביסיטר, סבתא, הבן של השכנה שבדיוק השתחרר מהצבא ואין לו מה לעשות) הגיע הזמן להחזיר את אחריות הילדים למי שבאמת צריך לקחת אותה לפני הכל ואם זה אומר שכמות נכבדת של אנשים תעבוד טיפה פחות בשביל זה, אז שכך יהיה. כי בסופו של דבר גם שיקול כזה הוא טוב לכלכלה. פשע זה טוב לכלכלה? נוער עבריין זה טוב לכלכלה? ילדים מוזנחים זה טוב לכלכלה? לא, הורים בבית שלוקחים אחריות זה טוב לכלכלה והם ימנעו את כל זה, רק צריך לתת להם את הזמן לקחת את האחריות שלהם..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה