מיומנו של פראייר (או: מה צה"ל לא מספר לכם על הדרכים שלו לחסוך כסף על מילואימניקים)

אם אתם חושבים שצה"ל חוסך על חיילי המילואים אתם צודקים, אבל אם אתם חושבים שזה מתבטא רק בקיצוץ במענק, אז אתם טועים לגמרי. 

יום ההוקרה לחיילי המילואים המתקרב ובא (יום זה מצוין בכל שנה בל"ג בעומר, בשל העובדה שעל מילואמניק, כמו על מדורה, משתינים בסוף) העלה לדיון ציבורי את נושא המענק המשולם לחיילי המילואים אשר אותו החליטו באגף כוח אדם בצה"ל לקצץ בשל מה שניתן לקרוא לו בפשטות "מנת יתר של צווי 8 בשנה האחרונה".

למי שלא מכיר את הסיפור, להלן התקציר:

החל משנת 2008 משולם בכל שנה "תגמול נוסף" (תגמול זה נוסף על האטימות, חוסר ההתחשבות, הזלזול וחוסר ההבנה להם זוכים המילואימניקים בדרך כלל) לכל חייל מילואים אשר שירת בשנה הקלנדרית הקודמת יותר מ-10 ימים. מדרגות התגמול (המחושבות על פי נקודות מס) ניתנות ע"פ מספר הימים אותם משרתים חיילי המילואים.

מדרגות התשלום היו עד לשנת 2012 כדלקמן: בין 10 ל-14.5 יום (משהו כמו 1,300 ש"ח), בין 15 ל-19.5 מים (כ-2,600 ש"ח) בין 20 ל-37 יום (בערך 3900 ש"ח) ומעל 37 ימים (כ-5200 ש"ח).  בשנת 2012, שונו המדרגות כך שהמדרגה הראשונה ניתנת למי ששירת בין 10 ל-17.5 יום, השנייה למי ששירת בין 18 ל-26.5 יום, השלישית בין 27 ל35.5 והרביעית מעל 36 יום. מדוע שונו המדרגות? מכיוון שבשנת 2012 יצאה ישראל למבצע ברצועת עזה ועל מנת להרתיע את האויב כהוגן (כי הסתבר שזה שביבי אמר ברדיו "שישראל תגיב בזמן ומבקום שמתאים לה" לא מספיק הרתיע) גויסו למבצע עשרות אלפי חיילי מילואים. ומכיוון שמדינת  ישראל לא רצתה להיכנס לגירעון גדול יותר ממה שהיא תיכננה בשל המבצע, היא החליטה לחסוך על חיילי המילואים, להעלות את רף המדרגות וכך לחלק ליותר אנשים פחות כסף..

פרסום המדרגות החדשות גרם לכך שחיילי המילואים זעקו מרה ובעקבות זעקה זו, נבחרי הציבור היקרים, אשר מעולם לא לקו בפופוליזם מיותר ואוזניהם תמיד קרויות לסבלו של האדם הפשוט החליטו לבטל את שינוי המדרגות ושלום על ישראל. 

האמנם? אז זהו שלא.

 לא מעט זמן העברתי בשירות מילואים בשנים האחרונות. מאז שחרורי מהצבא הסדיר 'ביליתי' 112 יום בשירות מילואים פעיל (ממוצע של שבועיים בשנה). נושא אקטואלי זה שעלה לכותרות הוא הזדמנות לספר לכם כמה דברים שצה"ל לא כ"כ מספר לכם על איך או בעיקר על מה ועל מי הוא חוסך כסף.

נתחיל בדברים הפשוטים: נסיעות - כמה מחיילי המילואים משתמשים בתחבורה הציבורית כדרך להגיע לצבא (נסיעה אשר כוללת הידחסות באוטובוסים מלאים בחיילים סדירים אשר מגיעים בתדירות השואפת למספר הכתבות הימניות בעיתון הארץ)? 20%? 30%? - משהו באזור הזה. אז מדוע עד שנת 2013 חיילי צה"ל לא קיבלו החזרי דלק בעבור הנסיעות לבסיס והיחס אליהם היה כמו אל חייל סדיר?? ניחשתם נכון - חיסכון כלכלי.

תקשורת - אם חייל א' במילואים רוצה להשיג את חיל ב', מה עליו לעשות? להתקשר אליו. על חשבון מי? על חשבון החייל כמובן.. הוצאות התקשורת של חיילי מילואים הם גדולות מאוד ושיחות על גבי שיחות מתבזבזות על קשר עם המפקדים ועם שאר החיילים בענייני צבא. האם הצבא משלם לחיילים החזרי הוצאות תקשורת? הצחקתם אותנו. האם הצבא מצפה מהחיילים להשתמש בטלפון האישי שלהם? תתפלאו, אבל כן..

אבל, למה להיכנס לזוטות כמו תקשורת ונסיעות, בואו נתקדם לעניינים יותר עיקריים:

אוכל - שאף אחד לא יספר לכם סיפורים - הצבא חוסך באוכל על מילואימניקים: ההקצאות ליחידות מילואים הן מועטות יותר מאשר לסדירים, מנות קרב משמשות כתירוץ 'מבצעי' לכך שהאוכל מגיע במשורה והרבה פעמים פשוט חסר אוכל כי משלוח לא הגיע, כי לא חישבו את כמות החיילים נכון או כי לאף אחד לא באמת אכפת והמילואמניק הממוצע הוא האחרון בשרשרת המזון הצה"לית (תרתי משמע). ואת הדברים האלו אני רושם מניסיון אישי ותו לא, אבל אני מבטיח לכם שאיני היחיד שזה קרה לו.

לינה -בסיסי האימון הפיקודיים אליהם מגיעים המילואימנקים (הבולט שבהם הוא 'צאלים', אבל גם בא"פ לכיש ובא"פ אליקים מככבים) נמצאים ברמת תחזוקה ירודה מאוד. מלואימניק שיגיע לבסיסים אלו ימצא עצמו ישן באוהל מוזנח או בפריקסט (למי שלא יודע מה זה -נאחל שלא ידע) צפוף, ישתמש בשירותים שנוקו לאחרונה כשהמטבע כאן היה לירה ויתקלח במקלחות רוויות בעובש וחלודה. וזה כמובן במקרה הטוב, כי במקרה הרע הוא ישלח לישון לינת שטח ('מבצעית' כמובן) שתעזור לצה"ל לחסוך את חשבונות החשמל, המים והסולר שהיא מבזבזת עליו.

אך האמת, היא ששוב אני קטנוני. שהרי ידוע לכל שאפשר להיות חייל מילואים מתפקד גם בלי אוכל מספיק ולינה בתנאים סבירים. אולי כדי שאגע בנושאים מהותיים יותר:

ביטחון - תהיתם פעם היכן היו שלושת ההרוגים האחרונים שנהרגו בעופרת יצוקה (חייל סדיר, מילואימניק ואזרח עובד צה"ל) בזמן מותם ואיך קורה ששלושה אנשים לא נמצאים במרחב מוגן? תהיתם פעם מהו המקום ההוא בחבל אשכול שהוא לא ישוב אבל עדיין מכנס אנשים שלכולם יש קשר אל הצבא? רמז - המקום כבר הוזכר קודם בפוסט הזה. 

האם צה"ל משקיע במיגון בסיסיו כדי שחיילים (מכל סוג) לא ייפגעו פגיעות אנושות מרקטות? האם צה"ל ערוך לקליטת אלפי חיילי מילואים בנקודות היערכות מוגנות (לקח שהוא היה אמור ליישם מאז מלחמת לבנון השנייה)? התשובה, כמו שמוכיח מבצע עמוד ענן היא לא. צה"ל לא ערוך ולא מוכן. הסיבה? שוב נראה שמדובר בכסף..

אם כבר הזכרנו את נושא הביטחון, רק אוסיף ואומר שהצבא לא מעוניין שתדעו על המחדל הזה  ולכן הוא לא ייספר לכם שהשלושה הנ"ל נהרגו כששהו בבסיס צבאי (אחד מהם נהרג בעת היותו בשקם - כי מה לעשות שהאוכל בצבא לא מספיק, כאמור לעיל...). 

כוח אדם - ואם כבר התחלנו בחשיפת סודות צבאיים בואו נגלה לכם סוד שמור נוסף, החיסכון האמיתי של משרד הביטחון - כוח האדם שמשרת במילואים. שאלתם את עצמכם מדוע אחוז כ"כ נמוך משרת במילואים. ובכן, מעבר לאלו שלא שירתו בסדיר (חרדים, ערבים, סרבני מצפון ומשתמטי 'לשמה'), לבעלי פרופיל נמוך, לנשים בעלות משפחה או לאנשים שהצבא לא מגייס כי אין לו מה לעשות איתם (תפקידים לא לוחמים בעיקר) ישנה אוכלוסיה נוספת אשר לא מתגייסת למילואים. נו, תנחשו מי? עשירים! (או אם נהיה מדויקים בעלי משכורת גבוהה). אם המשכורת שלך גבוהה מדי, לצבא לא משתלם לגייס אותך שהרי הביטוח הלאומי הוא זה שאמור לשלם את משכורתך בחודש זה (ולא מקום העבודה) ולכן משכורת גבוהה היא לא כלכלית (הרי אפשר לגייס באותו הכסף 5 סטודנטים ו-2 שכירים בשכר מינימום) ותפטור אותך ממילואים.

צבא העם? הצחקתם אותנו, צה"ל הוא צבא הפרולטריון והוא מלא בסטודנטים, עובדי משרות שירותים ועצמאיים שבקושי גומרים את החודש. מנהלי החברות היחידים שתמצאו שם הם הקצינים הבכירים או מתנדבים יחידי סגולה. המצב במשק הוא המצב בצבא אכן, עם בונה צבא בונה עם.

בקיצור, עם כל הכבוד למענק המילואים, התגמול הנוסף או איך שלא קוראים ל-3,000 השקלים המסכנים שאני מקבל בשמחה מדי שנה, הם לא הסיפור. הם רק דוגמה קטנה לאיך צה"ל חוסך על האדם הפשוט, המעמד המנוצל אשר נושא בנטל ולא פוצה פה ומצפצף.

אז למה בכל זאת אני עושה מילואים? אם אתם מחפשים תשובות כמו 'למען טובת המדינה', 'בטחון המולדת' או קישקושים פטריוטים כגון אלו, אתם מוזמנים ליצור עימי קשר ואפנה אתכם לאדם המתאים לכך. כמי שמתפרנס מחינוך אני מאמין שהעשייה היומיומית שלי תורמת למדינה עשרות מונים משמירה על התנחלות מבודדת או תרגיל יבש בשטח אש. הסיבה שבגינה אני עושה מילואים היא פשוט בגלל שאני פראייר והפראייריות שלי מתבססת על כך שאני אזרח ישר והגון שלא מרמה אף אחד בתירוצים על גבי תירוצים ופשוט עושה את מה שמבקשים ממנו. מצטער, אני לא הישראלי הקלאסי ואם חובה עליי לעשות משהו -  אני עושה אותו. אבל דבר אחד חשוב לי להגיד - כשיורקים עליי - אני לא חושב שזה גשם ומדינת ישראל ומשרד הביטחון ממשיכים וימשיכו לירוק על חיילי המילואים, גם אם הם יחזירו להם את המענק בסופו של דבר..

החייל האמיץ זעפרני בפעולה - פראיירים לא מתים - הם רק מרוויחים פחות כסף