יאיר מול יאיר - ראש בראש

פקיד האוצר  החדש (אה סליחה, שר האוצר), יאיר לפיד, פרסם הבוקר בפייסבוק, (אה סליחה, במסמך מפורט שנשלח לשרים) את הגזרות הכלכליות (המס-חטה) שהוא מתעתד להביא לאישור בישיבת הממשלה ביום שני. 

בין הגזירות ניתן למצוא את העלאת המע"מ ל-18%, העלאת מס הכנסה ב-1.5% (החל מינואר 2014), הגבלת הטבות המס לפנסיה, ביטול זיכויי מס על תואר אקדמי וקיצוצים בשירותי הבריאות, החינוך ובקצבאות הילדים.

לא אתחיל להטיף לשר האוצר ופקידיו (או שמא זה הפוך - נערי האוצר ופקידיהם - השרים) על  משמעות החלטותיהם ועל מה זה אומר על האידאולוגיה שמתחבאת מאחורי גזירות אלו. אידאולוגיות כגון פגיעה באדם העובד, זלזול בחלשים, בעיטה במוסד המשפחה וכדומה שכן דיבורים אלו אינם בשפה אותה במשרד האוצר מבינים (ערכים). ולכן, נאמן לעצה שלי שאומרת לדבר איתם בשפה הכלכלית אקדיש את הפוסט הזה להגיון העקום שעומד מאחורי חלק מהגזירות:

נתחיל מהגרעון עצמו. שאלתם את עצמכם מדוע יש גרעון כל-כך גדול? ובכן, בהודעה לעיתונות שפרסם משרד האוצר בינואר השנה הוא מפרט את הסיבות. למי שאין כוח לקרוא את כל המסמך המשמים הזה נביא ממנו נתון אחד חשוב "סך גביית המסים (בשנת 2012, י.ז) הסתכמה ב- 218.6 מיליארד שקלים, נמוכה ב 13.7 מיליארד שקלים מהחזוי בתקציב המקורי". 

במילים אחרות 13.7 מיליארד שקל מהגרעון נוצרו בשל העובדה הפשוטה שהמדינה לא הצליחה לגבות מס בשיעור שהיא חזתה. ועכשיו ילדים, נשאל את השאלה המתבקשת: מדוע לא הצליחה המדינה לגבות את שיעור המס הרצוי? האם זה בגלל שבשנת 2012 החליטו אנשים להעלים מס יותר מהרגיל?!, האם זה בגלל שאחד מפקדי האוצר כתב בטעות נוסחה לא נכונה באקסל?! או שאולי פשוט, אנשים קנו פחות מוצרים כי היה להם פחות כסף לקנות בו ובגלל זה נכנס למדינה פחות כסף?!! 

אפשר להיות חלוקים בשאלה האם העלאת המע"מ ל-17% בספטמבר האחרון מיתנה את הגרעון או רק הגדילה אותו (נחשו מה חושבים באוצר...) אבל מה ייקרה כשהמע"מ יעמוד על 18% (כמתוכנן בגזרות) ואילו ההכנסה של הישראלים העובדים תרד ב1.5%?

וכאן אני ולפיד חולקים:

יאיר אחד, החשוב יותר, שמכהן בתפקיד שר אוצר, אומר שלא משנה מה - הישראלים יקנו, גם אם יהיה להם פחות כסף הם יקנו, גם אם הוצאות הממשלה יקטנו - הם יקנו, העלאת מס הכנסה והמע"מ לא יגרמו לפחות רכישות אלא מקסימום ליותר אוברדרפט. זאת אומרת, מר לפיד חושב שהישראלים הם עם לא רציונלי שלא משנה מה ייקרה, הוא ימשיך לקנות או במילותיו של שלום חנוך - "הציבור מטומטם ולכן הציבור יישלם". אליבא דלפיד, השתלמו להם כל השנים שממשלות ישראל לדורותיהן מזלזלת בחינוך במדינה - הישראלים יקנו בכל מחיר.

יאיר השני, החשוב פחות, שבסה"כ כותב בלוגים שלא רבים קוראים (אבל היי, לפחות יש לי בגרות) אומר שאמנם ללפיד יש יותר מ-200,000 לייקים בפייסבוק אבל זה עוד לא עושה את הציבור בישראל טיפש כמו שחושבים שהוא ומכיון שכך -  כשיהיה לו פחות כסף - הוא יוציא פחות, וכשהוא יוציא פחות - הכנסות המדינה ממיסים תקטן והגרעון.... יגדל (מעניין עם בשיעורי הכלכלה שלפיד לוקח  מטרכטנברג הוא כבר שמע על המושג "מיתון")

לפיד, רוצה להתערב?

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

וכל העניין הזה גורם לי לשאול את השאלה המטרידה: למה לא מלמדים ילדים חינוך כלכלי בבתי הספר?. למה לא מחנכים לכך שלא צריך לקנות כל דבר בכל מחיר ושאוברדרפט זה לא גזירת גורל אלא מילה גסה שאמורה לא להיאמר. למה בני הנוער שלנו לא מבינים שעבודה קשה היא מנוע הצמיחה האישית והציבורית, שההורים שלהם עובדים קשה בשביל הכסף ושלא כל מה שרואים בטלוויזיה בפרסומת חייבים להשיג. למה אנחנו לא מספרים לילדים שלנו שאפשר לדחות סיפוקים, שכל הלוואה שניקח נצטרך להחזיר ושיש מושג כזה שקוראים לו ריבית והוא אף פעם לא בצד שלך?.

למה? כי בדיוק כמו לפיד, מעצבי המדיניות במדינה חושבים שאנחנו טיפשים ורוצים אותנו טיפשים. אם נדע יותר מדי, נרצה לשנות. נרצה לשנות את השיטה, לשנות אותם, להחליף אותם. וזו  כבר סכנה אמיתית...