אין מילה בעברית לאובייקטיביות

השבוע החולף הבליט כמה דוגמאות מרגיזות להסתכלות סלקטיבית על המציאות גם מאלו שאמורים להיות אובייקטיביים. ישנו קו, לא דק בכלל, שמחבר בין עיתון ואתר חדשות שמתעלמים מידיעה חדשותית על הפגנה, בין משטרה שמתעלמת מתלונתה של אם בדואית ובין תקשורת מתגייסת שמספרת על מה קורה בבית הווירטואלי של הפח הגדול. לקו הזה קוראים קשרי הון-שלטון והם מכתיבים לנו את החיים כאן. סיכום שבוע.

דו"ח ועדת פרי - גם זה קרה השבוע

לפני כמה שנים, בעונת הספורט של 2007/8, נפל דבר בישראל. קבוצה של אוהדים שמאסה בניהול הרקוב של המועדון אותו הם אוהדים, לקחה את עתיד המועדון לידיה, התפצלה ממועדון האם והקימה מועדון המנוהל אך ורק בידי האוהדים, אשר רוכשים מדי שנה מניה בקבוצה בתמורה כספית ובכך קובעים את סדר היום, שיטת הניהול, מבנה ההנהלה ועוד. המודל הזה, הלקוח ממודלים דומים באירופה הצליח מאוד בקרב קבוצת הכדורגל של הפועל קטמון ירושלים והפועל אוסישקין תל אביב וזכה מאז לחיקויים רבים בספורט הישראלי. 

לפעמים אני מהרהר למה איש לא מנסה להחיל את המודל הזה על העיתונות. בכל פעם שאני רואה סיקור מוטה של פרשה כלשהי, רדיפה וסימון של  אוכלוסיה מסוימת, התעלמות מהנעשה באזורים מסוימים בארץ או סתם התייחסות מוגזמת לחדשות צהובות אני תוהה למה לא נארגן קבוצה גדולה של אנשים שרוצים את החדשות שלהם נקיות מאינטרסים ואובייקטיביות ככל האפשר (ואם אי אפשר, אז לפחות כאלה שמראות את שני הצדדים  או כאלו שיש להם אמות מידה מסודרות על מה לפרסם ומה לא), נקים עיתון או לפחות אתר חדשות ותמורת תרומה כספית של כל אחד ננהל עיתון שידווח על המציאות כפי שהיא צריכה להראות מנקודת מבט של אנשים נורמליים במדינה הזו ובלי הרבה צהבהבות וריקבון.

השבוע הרהרתי בעניין כאשר בתקשורת דווח על מפגינים שפרצו למשרדי YNET במחאה על כך שאלה לא סיקרו יום קודם לכן את ההפגנה שנערכה מול ביתו של יצחק תשובה. כמובן שאינני מצדיק אלימות כלשהי (המפגינים מצידם טוענים שלא הייתה כל אלימות והם רק הפגינו בשקט מול משרדי האתר) אבל השאלה שאותם מפגינים ירוקים היא במקום - האם יש קשר בין יצחק תשובה לבין YNET שמונע מהאתר לדווח על עניין חדשותי שלציבור יש עניין בו?

אינני יודע מה הקשר בין תשובה לאתר מבית ידיעות אחרונות אבל סיפור אחר ממחיש קשרים לא נאותים של העיתון והאתר. לפני חודש וחצי, ממש כמה שעות לפני שהשביתה של עובדי חברות התעופה הישראליות במחאה על הסכם שמיים פתוחים החלה, פרסם YNET בהבלטה (כותרת ראשית כמובן) ידיעה חדשותית על כך שדו"ח סודי שהוסתר מהציבור מדווח על כך שאל על עלולה לקרוס בעקבות ההסכם. מבלי להיכנס לנכונות הידיעה ומהימנותה, הלכתי לבדוק מה גורם לאתר חדשות לדווח על דו"ח זניח וחד צדדי אשר מטה את דעת הקהל כנגד ההסכם. התשובה התגלתה לי אחרי כמה חיפושים פשוטים בגוגל. דדי בורביץ', אחד השותפים בקבוצת 'כנפיים' שהיא מהבעלים של אל-על נשוי באושר לתמר בורוביץ'-מוזס שהיא בת למשפחת מוזס, המשפחה השולטת בידיעות אחרונות. האם הקשר המשפחתי הוא זה שגרם לYNET לפרסם ידיעה שלא פורסמה בשום מקום אחר בכותרת הראשית שלו? אני מנחש שכן ואני לא אתפלא אם גם ההפגנה משבוע שעבר לא פורסמה כי לבעלה של ג'ודי שלום-ניר-מוזס (משפחת מוזס, כן?),  סילבן שלום, שר האנרגיה והמים יש רצון מסוים שיצחק תשובה, ברון הגז ייצא גז אל מחוץ לגבולות המדינה.

אבל ככה זה בתקשורת הישראלית ובשוק הישראלי הקטן, קשר מסתבך בקשר שמסתבך בקשר אחר ובתוך כל הסבך הזה האמת לא מצליחה להיחלץ ולצאת לאור. כאשר עיתון ובנק נמצאים תחת אותה בעלות, אל תצפו שהעיתון יפרסם תחקיר, מהפכני ככל שיהיה, על בכירים בבנק שמעלו (מקרה היפותטי). כאשר מחזיקי המניות של זכיין בערוץ הטלוויזיה המסחרי הם גם מחזיקי המניות של חברת משקאות גדולה , אל תתפלאו שהיא מקבלת שעות קידום מכירות בתכניות רבות (עוד מקרה היפותטי) וכאשר החינמון המופץ לציבור בכל רכבת נוסעת ובכל צומת ראשית מדווח על הצלחה של הממשלה גם כשהיא נכשלת, רק בגלל שהברון  של ראש הממשלה הוא גם הטייקון שמממן את העיתון (גם כאן כמובן מקרה היפותטי) אל תניחו שמה שאתם קוראים רלוונטי למציאות.

עד שלא יותרו הקשרים הללו לא נזכה לשמוע על מה שמתרחש פה מנקודת מבט קצת יותר אובייקטיבית. חדשות הממומנות בידי ציבור גדול גם יפרסו יריעה יותר רחבה וגם ייתנו לעם בישראל שיעור חשוב בכך שהכוח בידיו. ובינתיים, עוד לא הומצאה המילה העברית לאובייקטיביות ולא בכדי.

קראתם כבר את הבלוג שלי על ספורט?

*

השבוע קמה זעקה גדולה בארץ בעקבות הסיפור המזעזע על רצח הילדות הבדואיות בידי אביהן, רצח שהתבצע למרות תלונתה של האם למשטרה בדבר האפשרות שהאב יפגע בבנות. הטענות במקרה הזה כוונו אל המשטרה ואוזלת ידה בפרשה אך כמו תמיד פספסו בגדול את התמונה הכוללת. כי עם כל הכבוד למשטרה (ואין לי יותר מדי כבוד אליה, תאמינו לי) הציבור הבדואי זוכה להתעלמות גורמת מכל רשויות החוק. אם זה הממשלה שמתעלמת ממצוקותיהם ומסרבת לפתור במשך שנים את בעיותיהם ולהסדיר את נושא קרקעות הבדואים (בני בגין ניסה, אולי יקרה אם זה משהו בקרוב), אם זה מערכת המשפט, אשר רצח על כבוד המשפחה זוכה בעיניה להקלות בדין משל היה זה 'רצח לגיטימי', אם זה השירותים החברתיים הנמוכים להם זוכים הבדואים (בתי ספר בלי שולחנות, מספר נמוך של עובדים סוציאליים, היעדר תשתיות כמו מים, כבישים וחשמל) ואם זה המשטרה, אשר אינה מטפלת בהתפרעויות ופשע בחברה הבדואית (כי זה כנראה מפחיד מדי) ולכן תופעות כמו השתלטות על קרקעות, פרוטקשן  זריקות אבנים או סתם גנבות קטנות וגדולות לא זוכות כלל להתייחסות.   

אינני חושב שהבדואים צדיקים גמורים, אני אפילו בטוח שהם רחוקים מאוד מהתואר הזה, אבל בכך שהמדינה מתייחסת אליהם כאזרחים סוג ב' או ג', בזה אני בטוח ומפקד משטרת ערד וסגנו בסה"כ חיקו נורמת התנהגות שהם רואים אותה יום-יום ושעה-שעה במדינת ישראל של שנת 2013.

ובאותו עניין, לא רק הבדואים זוכים להתעלמות המשטרה, זה קורה גם עם ציבורים אחרים (העדה החרדית בירושלים למשל) שבהם היא אינה מטפלת ולפעמים (אולי יותר מלפעמים) קורה גם לאזרחים תמימים כמו גדי ויכמן ז"ל. אז למה המשטרה לא עושה מספיק? האם זה רק בגלל מצוקת כוח אדם? האם זה בגלל אינטרסים פוליטיים? האם זה בגלל שהיא חוששת לחיי השוטרים? האם זה בגלל שיש שווים יותר ושווים פחות? או שאולי זה גם בגלל שכל עוד המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) יושבת בתוך המשטרה וחקירות רשלנות שוטרים נעשות ע"י חבריהם השוטרים ולא ע"י גוף חיצוני אובייקטיבי, אין באמת למשטרה סיבה להשתפר וללמוד ואין באמת סנקציות נגד שוטרים שסרחו. ואולי כל התשובות נכונות והעיקר לטפל במה שנראה ומצטלם טוב. 

במחשבה שנייה, אולי בהמשך לנושא הקודם שמוזכר כאן, נקים 'משטרת אזרחים'...

ומה דעתי על השבוע הקודם?

*

ומעניין לעניין באותו עניין, אם גם לכם נמאס לשמוע בכל מקום ולקרוא בכל כלי תקשורת על מעלליהם של דיירי הבית הפח הגדול אז כנראה שאתם בחברה טובה. חבר טוב העיר את תשומת ליבי לכך שדיווח על הדחה של מתמודד בבית הפח מדווחת במוסף התרבות של העיתון. אז אם זאת תרבות, אוי לנו ואבוי לנו.

אינני מצפה מהתקשורת לחדול מלדווח על הריקבון הזה, הרי בכל זאת ישנן יותר מדי ידיים בוחשות שמעוניינות בכסף שמגלגלת התעשייה הזו ומוכנות להקריב לשם כך מושגים שוליים כמו 'חינוך' וסולידריות ציבורית' אבל בכל זאת מדהים להיווכח איך יצר המציצנות הדוחה משתלט על כך הרבה אנשים פשוטים ונורמטיביים המכורים ל'גן החיות האנושי' הזה ואין בהם אף לא טיפת ביקורת כלפי התכנית וכל תעשיית התוכן הדוחה שעומדת מאחוריה. מדהים עוד יותר שעוד לא קמה מחאה וקול זעקה אמיתי נגד הפח הגדול וקבוצת המחאה הכי גדולה נגד התכנית הזאת בפייסבוק היא של תושבי הדרום המתלוננים על כך שאין להם נציג בתוך הזוהמה הזאת. בקבוצה הכי גדולה נגד הפח הגדול יש 45 חברים ואני מציע להצטרף אליה, לא כי משהו ישתנה, אלא יותר כדי להיזכר שיש פה עדיין עוד כמה אנשים שפויים.

 *

עושה רושם שמיזם המכוניות החשמליות "בטר פלייס" הולך להתפרק ולעבור מן העולם וזאת על אף הבטחותיו של נשיא המדינה שמעון פרס שהשקת המכונית החשמלית בישראל תהווה סמל לעמי העולם וישראל תהיה מדינה מובילה בתחום. המכונית החשמלית של בטר פלייס טמנה בחובה שני בלופים שהציבור לא קנה. הראשון, הוא נושא המחיר, עלות מכונית חשמלית והשימוש בה לא פחת ואף עלה על מחיר מכונית רגילה מה שגרם לה להיות לא כדאית לנהגים. האם המדינה יכלה לקחת פחות מיסים על מכונית ירוקה? ככה מקדמים את איכות הסביבה?!, אז זהו שלא. 

הבלוף השני הוא כמובן העובדה שהמכונית היא מכונית ירוקה. בפעם האחרונה שבדקתי את רוב החשמל בישראל מפיקים מתחזיקו חזק... פחם. כך שזה לא משנה אם הדלק המבוסס על נפט יגיע ישר אל המכונית שלכם או יגיע אל המכונית שלכם דרך החשמל. כל עוד לא מפיקים פה את רוב החשמל ע"י גז טבעי או אנרגיה סולארית או הידראלית, אז בעצם לא עשינו שום דבר בשביל אמא טבע (ומה גם שבשל משבר הגז עם מצרים ישראל משתמשת לעיתים דחופות במזוט שמזהם פי כמה וכמה מדלק רגיל) .מכונית ירוקה? אז זהו שלא.

ובכלל מהסיפור הזה ניתן ללמוד שאם מיישמים רעיונות  חדשים ומהפכניים באותה שיטה ישנה ורקובה (ניהול כושל ויקר, חזירות קפיטליסטית ובעלות של אותם חברות מוכרות השולטות בשוק) מסתבר ששום דבר לא קורה. הסיפור של בטר פלייס  כמובן מחביא בתוכו ארוניה לא קטנה שמתבטאת בכך שחזון ה"בטר פלייס" שלנו הולך להתפרק. יקח זמן עד שישראל תהיה בטר פלייס וזה לא יקרה כנראה דרך מכונית חשמלית.

ואם כבר דיברנו על ליישם רעיונות חדשים ומהפכניים באותה שיטה קלוקלת ובשם שמבטיח הבטחות שלא יתקיימו, אתם יכולים לעשות בעצמכם את האנלוגיה למפלגה שקוראים לה "יש עתיד". יש עתיד? אז זהו שלא.

*

וקצת חדשות טובות לסיום: שאול מופז הצהיר בראיון למעריב כי "זו רק שאלה של זמן, אני אהיה ראש ממשלה". אז אתם בטח שואלים למה זה חדשות טובות? כי מסתבר שגם אם המצב בישראל כיום גרוע ממש, הוא עדיין יכול להיות גרוע יותר. פרופורציה, זה הכל בחיים.