בזמן שחוק פרי, חוק הגיוס החדש מקדם נשיאה שווה בנטל הרלוונטית לחרדים מהדור הישן - כאלה שאינם בקואליציה עוד, מסתבר שמונח השוויון בנטל לא חל על תלמידי ישיבות ההסדר. ככה זה שבקואליציה יש חרדים חדשים. אכן, דמוקרטיה במיטבה • הסופרלנד מפלה בין יהודים לערבים וכלבי השמירה של הדמוקרטיה התעוררו מרבצם, אז מה אם הגמלים לא רואים את הדבשת של עצמם • וגם על בחור אמיץ אחד שבמקרה הוא גם סרבן גיוס • סיכום שבוע
הרבה תלונות היו לחברי מפלגת יש עתיד כלפי עמיתיהם מהמפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה לפני הבחירות. הם סקטוריאליים ודואגים רק לעצמם ולציבור שלהם, הם מחליפים דעות בהתאם למה שישרת יותר טוב את בוחריהם, הם קשובים לרבנים ולא לדמוקרטיה וכמובן, הם מנהיגים ציבור שלם שלא שותף בנטל השירות בצבא והשירות הלאומי. הגיעו הבחירות ואחריהם הודיע לפיד שלא יישב בממשלה עם החרדים מכיוון שהם לא יעזרו לקידום השוויון בנטל. בשל ההישג האלקטורלי של מפלגתו הצליחה מפלגת יש עתיד לכופף את רצונו של נתניהו ואכן הוקמה קואליציה ללא החרדים. מה שלפיד שכח לספר לנו הוא שבממשלה שהוקמה הוא דווקא כן יושב עם חרדים. ז"א, חרדים חדשים (דור 3.5) או כמו שהם מכנים את עצמם - מפלגת הבית היהודי.
קשה להתעלם משני האירועים העיקריים שקרו בשבועות האחרונים והוכיחו את הטענה שמפלגת הבית היהודי אינה שונה בהרבה מחרדי העבר, אלא שכל-כך אוהב הציבור החילוני לתעב.
האירוע הראשון, או אולי סדרת האירועים היא הפארסה המביכה הנוגעת להליך בחירת הרבנים הראשיים לישראל, הליך אשר במסגרתו נרקמו דילים פוליטיים מסריחים (דיל עאמר - אריאל), נשלפו ונתקעו סכינים והועלו האשמות על רב בישראל שהוא פחות 'דתי' ממועמדים אחרים. אבל בעיקר, קרה בהליך הזה מקרה שיכול להעיד על הכיוון אליו הולכים חלק מחברי הכנסת האלמונים של הבית היהודי שבדיוק כמו שאיימו בליכוד לפני הבחירות, הוכיחו שביום פקודה הם קשובים לרבניהם הרבה יותר מאשר לציבור ששלח אותם. במהלך הצבעה על חוק שטרן, שמרחיב את הגוף הבוחר לרבנות הראשית, נעדרו 9 מחברי הבית היהודי, בניגוד לעמדת הסיעה מכיוון שרבניהם חששו שאישור החוק יזיק מכיוון שהוא מאפשר לנשים להיות חלק ממנו. בדיוק כמו במפלגות החרדיות הקלאסיות הפכו הרבנים חשובים יותר מהפוליטיקאים ומהציבור ובדיוק כמו אצל המפלגות החרדיות, גברו פסיקות הלכה קיצוניות על ערכי יסוד כמו דמוקרטיה ושוויון.
האירוע השני שהאיר את הבית היהודי באור שונה הוא כמובן ההצבעה על חוק פרי. בחוק החדש נקבע שבעוד שחרדים קלאסיים ידרשו ע"פ החוק לשרת שנתיים, תלמידי ישיבות ההסדר, בני הציונות הדתית, ישרתו אך ורק 17 חודשים (שנה ו5 חודשים). שוויון בנטל עולה על לימוד תורה? לא כשמדובר על החרדים החדשים. אז נכון שתלמידי ההסדר שירתו וממשיכים לשרת בצבא ומשלבים זאת היטב עם לימוד תורה, אבל הלא גם תלמידי הישיבות החרדיות ימשיכו ללמוד תורה וכי למה שפר גורלם?. כאן, כבר כל סיעת הבית היהודי הייתה מאוחדת כנגד הארכת שירות בני ישיבות ההסדר באופן דרסטי. הסקטוריאליות שוב הרימה ראש וניצחה בנוק אאוט גם את השוויון בנטל. והעיקר שמטיפים מוסר לאחרים.
מרגע לרגע, נראה שהבית היהודי חולה בכל המחלות החרדיות המקובלות. הוא סקטוריאלי (יחס מועדף למתנחלים הוא דוגמא לכך), הוא נאמן לרבנים קיצוניים, הוא מבדל את עצמו מהציבור החילוני ואל תדאגו, הוא גם יזגזג בין עמדות אם ייתנו לו מספיק זמן בממשלה. מה שעצוב בכל הסיפור הזה הוא שחלק ניכר מהבוחרים של הבית היהודי הם דתיים לאומיים מן השורה, שמאמינים בכל ליבם במדינת ישראל ובערכי הדמוקרטיה והשוויון עליהם היא מושתתת. האנשים האלה, שהרב דוד סתיו הוא מייצג בולט שלהם, מעוניינים להיות חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית ללא העדפות ומשוא פנים ולגרום ליהדות להיות מכנסת ולא מפלגת. אבל, אולי כמו בציבור החרדי הקלאסי הרחב, גם הם נאלצים להיכנע למיעוט קיצוני חרד"לי שבטוח שאלוהים מדבר מגרונו ויעשה הכל בשביל להוכיח את זה.
*
לפני כמה שנים, בעיצומה של פרשה גזענית כלשהי בה מעורבים אוהדי בית"ר ירושלים בכדורגל, עלה אחד מאוהדי בית"ר ירושלים לשידור בגלי צה"ל. האוהד נשאל "מדוע לא יסכימו אוהדי בית"ר לשחקן ערבי בקבוצתם?". תשובתו הייתה לא פחות ממאלפת. "תגיד" הוא אמר למנחה "מתי בפעם האחרונה היה מנחה ערבי בגלי צה"ל?, מתי היה שיר ערבי בגלגל"צ? אז למה אתם נטפלים רק לאוהדי בית"ר?!".
השבוע נזכרתי בתשובה הזו כשראיתי את ההתלהמות התקשורתית בשל הימים הסגורים לערבים בסופרלנד. הביצה התקשורתית סערה ואפילו שרת המשפטים לבני הקימה "קו חם" של משרדה לדיווח על מקרי גזענות. ראוי שהמדווח הראשון לקו החם ידווח על כך שממשלת ישראל מפלה ערבים. היא עושה את זה בתקציבי החינוך והרווחה , בתשתיות וגם באפליית השפה הערבית אשר נעדרת מהשיח הציבורי בישראל ובכללו התחבורה הציבורית, בתי החולים, משרדי הממשלה ועוד.
אבל לפני שהיא שופטת אחרים אולי מוטב שגם אנשי התקשורת ייטלו קורה מבין עיניהם. התרבות הערבית אינה חלק מהשיח התקשורתי בישראל. לא תשמעו ברדיו שיר ערבי, לא תקראו בעיתונות מאמר בערבית ולא תראו בטלוויזיה תוכנית בערבית בפריים טיים (אלא אם זו 'עבודה ערבית' שמגחיכה את הגיבור הערבי עד לזרא). גם כאן בדיוק כמו בנושא הקודם כולם מטיפים לשוויון ובתנאי שיתחיל קודם אצל האחרים.
*
את נתן בלנק הכרתי בשנה שעברה, כשהתנדב לשנת שירות בעמותת 'בקהילה' בה אני מועסק. נתן, בחור חיובי וחייכן היווה במשך כל השנה שעברה מודל לחיקוי לילדים ונוער מאוכלוסיות מוחלשות בשכונת גילה בירושלים כאשר לימד, תמך וסייע להם בחיי היומיום שלהם בבית הספר ואחר הצהרים. השנה היה נתן מודל לחיקוי בשבילי ובשביל רבים אחרים. נתן, אשר אינו מאמין בשירות צבאי, סירב להתגייס לצה"ל ובמקום לשקר ולהתחזות לחולה נפש או להוציא פטורים רפואיים הוא הלך בדרך בה הוא מאמין וישב בכלא הצבאי במשך קרוב ל-7 חודשים עד שהוחלט לשחררו השבוע.
אינני מסכים עם כל מה שנתן מאמין בו בנוגע למדינת ישראל ויחסה לפלסטינים, אבל כל זה לא חשוב. אני מאמין מאוד בכך שלפעמים בחיים צריך ללכת עם האידאלים שלך עד הסוף, להילחם עליהם ולשאת בתוצאות. כל מי שעיניו בראשו צריך לדעת ולהבין שנתן הוא דוגמא ומופת לנוער שאנחנו רוצים כאן - ערכי, מעורב ואכפתי. כזה שאפשר ללמוד ממנו אומץ מהו.
אני מאחל לנתן שלא ייתן ליבו לאלה שאומרים עליו שהוא 'עוכר ישראל'.התרומה שהוא נתן בשנת השירות, התרומה שהוא ייתן בשירות האזרחי-לאומי שהוא הולך לעשות בשנים הקרובות וההשראה הגדולה שהוא נותן לכל מי שמכיר אותו, הן גדולות לאין שיעור מכל מה שהמקטרגים הללו ייתרמו אי-פעם.
*
ושאלה קטנה לסיום: מה יקרה בעוד שלוש-ארבע שנים כאשר כל החרדים יגויסו כבר לצה"ל, כל האברכים יצטרפו לשוק העבודה והציבור החרדי כולו יהיה בשר מבשרה של החברה הישראלית?. את מי נאשים אז בכלכלה הלקויה של המדינה, בפערים הגדולים ובמעמד הביניים הקורס - את העניים? את העולים מאתיופיה? את העובדים הזרים?! כולי תקווה שנהיה מספיק ישרים להאשים את עצמנו שבמקום להתעסק בלרדוף את אלה שרומסים אותנו אנחנו מתעסקים בלרמוס את החלשים יותר.
יאיר ידידי פוסט יפה אבל כמה תגובות לגבי בלנק:
השבמחקבלאנק הוא בהגדרה סרבן אידיאולוגי. סרבן אידיאולוגי הוא אדם שמוכן לשאת בתוצאות של אי מילוי החוק במדינה. כלומר, הוא מבין את ההשלכות ומקבל אותן על עצמו. סרבנות מסוג כזה מערערת את שלטון החוק במדינת ישראל (הגם שלא מעט חוקים הם מעוותים) ולכן העונש שהוא קיבל הוא לגיטימי.
ניתן להבין את המקום ממנו הוא יוצא, אך מאידך ניתן להבין חלק לא קטן בחברה שכועס על סרבנותו של החבר בלנק, כאלה שלמרות הביקורת הקשה רואים בצבא גוף לגיטימי להגנה על המדינה, שעדיין מאמינים באמת ובתמים כי צריכה להיות כאן שותפות גורל בין בני אדם גם הלאומיות הוא יסוד ממוצא לחלוטין, היא קידמה בני אדם בצד הזוועות שהיא הולידה.
חשוב שאדם יהיה בעל גמישות מחשבתית ולא יהיה שבוי באידאלים של עצמו בלבד.