כשהתושבים מצביעים לייאוש

סיכום שבוע 20-26/10

בעיקר עסקנו ב...: אין ספק שהנושא המרכזי של השבוע היה הבחירות המקומיות. זאת אומרת, בעיני התקשורת זה היה הנושא המרכזי, בעיניי הציבור קצת פחות - רק 50.9% מהציבור טרחו לפקוד את הקלפיות ולהצביע, כאשר בירושלים (35.9%) ובתל אביב (31%) האחוזים היו נמוכים בהרבה. יתרה מזאת, ברוב הערים בהם נערכו הבחירות, ובכללם בכל הערים הגדולות, זכו ראשי הערים המכהנים לקדנציה נוספת. גם שלושת ראשי הערים שהוגש נגדם כתב אישום ובג"צ הורה להם להשעות עצמם מתפקידם נבחרו שוב. האם זה אומר שרוב הציבור מרוצה מתפקודם של העיריות בערים בהן הוא מתגורר? מסופקני. רוב הסיכויים הוא ששני הנתונים גם יחד מורים על כך שהציבור הישראלי פשוט מיואש מהאפשרות שייקרה כאן שינוי.

וזו אולי הבשורה הכי גדולה שהבחירות המקומיות מביאות איתן. למרות המחאה החברתית, למרות המפלגה שטוענת ש"יש עתיד", למרות שיש היום יותר רשתות חברתיות, יותר תקשורת ויותר פרסום לאזרח הקטן, תושבי ישראל מאמינים פחות ופחות שביכולתם להשפיע. 

האוכלוסייה בישראל מורכבת מציבורים מוחלשים ומדוכאים רבים, ציבורים אשר לא מאמינים כי ביכולתם לשנות. חלקים  בציבור מאמינים שאלוהים בכבודו ובעצמו (או רבניו עלי אדמות) יבוא ויגאל אותם מכל המצוקות אשר הם מנת חלקם. אחרים, מאמינים שהממשלה היא זו שצריכה להושיע אותם. יש שמטילים יהבם על הכסף כזה שיוציא אותם מחושך לאור ויש את אלו שחושבים שהמצב הקיים טוב ומשרת את מטרותיהם. מעטים מדי במדינת ישראל מאמינים שהשינוי מתחיל בנו, גם אלו שמאמינים בכך עסוקים מדי בתלאות היום-יום (ובהם דיור, תעסוקה וגידול ילדים).  עד שהציבור בישראל לא יבין ששינוי יתחיל בהמוני אנשים שיקומו וידרשו אותו ושישראל הפכה להיות מדינה קפיטליסטית, בה הממשלה מעדיפה להתערב כמה שפחות ומשרתת את הכסף ולא את העם, נגזר עלינו לחיות באדישות או בייאוש. כי, נרצה או לא נרצה, הבחירות המקומיות שנת 2013, משקפות היטב את הלך הרוח בעם.

ניר ברקת. הלך הרוח בעם - ייאוש. 

150 מילים על...:

בחירת קרנית פלוג: כל הכבוד לביבי ולפיד שהצליחו להגיע להחלטה הראשונה שהם פסלו אחרי שניסו את כל האופציות האחרות, אכן, קבלת החלטות ראויה להערצה.  אבל בניגוד לתקשורת שיצאה מגדרה להלל את הבחירה בפלוג כנגידת ישראל הראשונה אני מעדיף לשפוך שמן על המדורה ולהגיד שהדבר האחרון שבנק ישראל צריך זה מישהי שתמשיך את דרכו הגרועה של סטנלי פישל . עם כל הכבוד לפרופסור המעוטר פישר, לאזרחי ישראל, אלה שהבנקים משרתים, תקופתו עשתה רק רע. בנק ישראל המשמש כרגולטור על המחירים לא הצליח למנוע את האינפלציה (רק סילף אותה בנתונים), הקצין את בועת דיור, העצים את תהליך הניתוק של הבנקים מהעם, עמד נגד המחאה החברתית, התעלם מכישלון ועדת בכר וכל-זאת כדי לשמר את דירוג האשראי המקודש של ישראל. אז עם כל הכבוד לכך שפלוג היא אישה ויש חשיבות רבה לכך שנשים יקבלו תפקידים חשובים במדינה הזו, הדבר האחרון שאנו צריכים זה עוד תואמת פישר ולכן ההחלטה גרועה. אבל, אל דאגה, לא ציפינו מביבי משהו אחר.

רעידות אדמה: אחד התחביבים האהובים על התקשורת בישראל, על ראשי ממשלה מסוימים והן על גופים ציבוריים נוספים הוא ההפחדה. אז לאחר שהפחידו אותנו לפני תקופת החגים בנוגע לטילים מסוריה ההולכים ומתקרבים ולאחר שהאיום האיראני הולך ודועך, מצאו להם הגורמים הנ"ל איום קיומי חדש – רעידות אדמה. הגדיל לעשות פיקוד העורף (מקור לא אכזב לפאניקה ביום-יום) שפירסם תשדיר המזהיר את הציבור מפני התמוטטות מבנים וגלי צונאמי אדירים.

אבל לפני שאתם זוחלים מתחת לשולחן, הריני להרגיע אתכם. בכל ההיסטוריה הגאולוגית בארצנו, לא תועדה רעידה מעל ל6.3 בסולם ריכטר, שזה לא נעים אבל זה כנראה לא יחריב את טבריה שוב. ואם לא מחשיבים את הגל ששטף את רפול ב-2004, אז כנראה שגם אף אחד עוד לא מת בישראל מגלי צונאמי. בקיצור, לפני שאתם נכנסים לפאניקה, תלכו לספרי ההיסטוריה, כי בהנחה שהיא תמיד חוזרת, הם הרבה יותר מרגיעים מפיקוד העורף. ואם אתם עדיין דואגים, אל תשכחו שלפני חודש עלה מרן לשמיים ובכל מקרה הוא ייגן עלינו משם.

רעידת אדמה בפוקשימה 2011. לא נהיה יפן!

מכתב השבוע:

ראש הממשלה מר נתניהו היקר (במובן של יוקר מחייה),

שמעתי אותך נואם ביום הזכרון לרבין ומדבר על כך שלא נהיה צ'כוסלובקיה ולא ניתן לעולם להקריב אותנו על מזבח ההבנות עם איראן. שמעתי אותך גם אומר שלא נהיה יוון או ספרד (דרך אגב, הידעת שביוון ובספרד יש פחות אנשים מתחת לקו העוני מאשר בישראל?!). אז מעבר לזה שרציתי להציע לך אולי לדבר פעם על משהו אחר (כי איך נגיד העניין הזה עם איראן כבר די מיצה את עצמו עכשיו שהעולם איתם),  רציתי לשאול אותך - אם לא נהיה צ'כוסלובקיה (דרך אגב, זה לא דימוי של שרון?), ולא יוון ולא ספרד וגם בטח לא נהיה סוריה, לוב,  טורקיה, טוניסיה, מצרים, איטליה, אירלנד ואיסלנד, אז כמו מי אתה כן רוצה שאנחנו נהיה? יש לך איזה מודל לחיקוי או שאתה חושב שטוב כאן כמו שהיום? ובכלל, אולי עדיף שבמקום ללמוד על דרך השלילה, נלמד על דרך החיוב, לא?! (אני חושב שגישה כזאת הייתה עוזרת לך המון גם בבחירה של הנגיד החדש...). הקיצור, מר נתניהו(אפשר לקרוא לך ביבי?), תעשה טובה במקום לדבר על לא נהיה ולא נהיה ולא נהיה אולי כדאי שתחליט מה כן נהיה. תעשה. תשנה. תשפיע. בכל זאת, אתה ראש הממשלה..

סינסירלי,

יאיר

הרשימה השבועית:

והפעם - חמשת הדברים שהרב עובדיה ציווה לפני מותו:

1. תצביעו ש"ס בבחירות המוניציפליות.

2. תצביעו למשה ליאון בירושלים.

3. תצביעו למשה אבוטבול בבית שמש.

4. תמנו את הבן שלי משה למועצת גדולי התור.

5. דרעי תוציא את הלשון שלך מ... שלי.

חידת השבוע (פתרון בשבוע הבא):

כשכתוב במודעה לעצרת לציון חודש לפטירתו של הרב עובדיה ש"הגר"א רבי אריה דרעי יינאם", למה הכוונה באות ג' שמופיע לפני הצירוף ר' אריה דרעי - גאון או גנב?

(החל משבוע הזה, הטור ייעלה במתכון שבועי במוצאי שבת)